על בזיל סמאש כבר שמעתם? – קוקטייל שכדאי להכיר

בזיל סמאש

יש קוקטיילים עם היסטוריה של מאות שנים, וקוקטיילים אחרים שהומצאו לא מזמן, ועוד כמה מאות שנים הם יהפכו גם הם לקלאסיקות. בזיל סמאש הוא מהאחרונים, ואין ספק שהוא ימצא את עצמו ברשימת 100 הקוקטיילים נטולי הזמן ומוצא את עצמו בכל בר, בקורסים, סדנאות קוקטיילים ובספרי מתכונים – לכשיעבור מספיק זמן.

הקוקטייל הזה נולד בשנת 2008, לאב ברמן גאה, מקצועי, גרמני ויצירתי בשם יורג מייר (Jörg Meyer), שפועל בעיר המבורג שבגרמניה, העיר השניה בגודלה בגרמניה (אחרי ברלין כמובן), ביתם של קרוב לשני מיליון תושבים.

הגרמנים, ומיד אחריהם שאר האירופאים, אימצו מיד את הקוקטייל המוצלח, והפכו אותו לשם דבר ברחבי אירופה, ומשם לרחבי העולם. זה לא אירוע נפוץ, שמישהו ממציא קוקטייל חדש כה מוצלח וחדשני עד שהוא הופך לקלאסיקה מיידית. אנו עדים להיסטוריה, והיסטוריה טעימה ומיוחדת במינה.

אז איך מכינים בזיל סמאש?

פשוט, ישיר וחד, שלא לומר גרמני באופיו – בזיל סמאש לא משאיר לנו הרבה מקום לטעויות. הוא קל להכנה, והטעם שלו ניתן לוויסות בעזרת התאמה של כמות הבזיליקום. 4 מרכיבים בלבד למשקה המרענן –

1. בזיליקום – חופן אחד, תלוי בסוג, עוצמת וטעמו של הבזיליקום (אם הזמן תלמדו להכיר ולבחור נכון)
2. ג'ין – 45 מ"ל של המשקה השקוף והחצוף, שנהיה פופולרי בעיקר בזכות תרומתו לקוקטיילים כמו זה
3. לימון – 22 מ"ל של מיץ לימון סחוט טרי ובריא, וכן, חשוב לדייק בכמויות כמה שאפשר, אבל לא חובה להגיע לדיוק גרמני – בסופו של דבר תוכלו לשחק עם הכמויות להתאים את הקוקטייל לטעם שלכם
4. סוכר – 15 מ"ל סוכר – מה יש להגיד? אתם רוצים מתקתקות שתלווה את הג'ין התובעני

את התערובת הזו מערבבים היטב בכוס שייקר עם לא מעט קרח, ועדיף גם לזמן ממושך של 15 או 20 שניות, כי המשקה הזה טוב כשהוא מוגש קר. בקופ או בלואו בול, הקוקטייל המוצלח ממש מתחנן לקישוט של ענף תפרחת בזיליקום ירוקה ובוהקת.

כמה מילים על בזיליקום – כי שם נמצא הסוד

חשוב לדעת ולהבין כי ישנם זנים וסוגים של בזיליקום, וכל אחד עם טעם ורמת פוטנציה משלו, וזה עוד לפני שדיברנו על הטריות של הבזיליקום. שלא כמו הג'ין והסוכר, הרי שהבזיליקום לא יוצא ממפעל, וחשוב למולל, להריח ולטעום אותו לפני שאתם שמים בכוס שייקר.

הבזיליקום העבה והבשרני עם העלים הקטנים הוא זה שתמצאו לרוב בסופרמרקט, עלה עם ארומה נעימה ומתקתקות טבעית שהפכה אותו לפופולרי בעולם הבישול, ואחריו מגיע הבזיליקום מזן ג'נובזה, דומה לקודם, אך גדול יותר, ובו משתמשים באופן מסורתי להכנת ממרח הפסטו הפופולרי.

בזיליקום תאילנדי מוסיף טעם של אניס למנה, ובזיליקום סגול, כמו גם הטולסי (בזיל קדוש) מוסיפים נגיעה פיקנטית שלפעמים נעלמת תחת ידו המוחצת של הג'ין. הבזיליקום הלימוני גם הוא יציע טעם אחר, כך שתוכלו להכין קוקטייל בזיל סמאש עם לא מעט גוונים.

קרדיט תמונה: freepik